את ההריון שלי גיליתי בשבוע 9, הריון שני.
כבר בבדיקת דם הראשונה הופיע CMV חיובי עם אווידיטי נמוך.
עוד באותו יום שחזרו התוצאות קיבלתי טלפון מרופאת המשפחה שלי שבישרה לי שאני בהריון ואפילו לא ממש בהתחלה ושיש CMV חיובי.
עוד הוסיפה ש״הריון ו-CMV ממש לא הולכים ביחד״ – שאגש בהקדם לרופאת נשים להתייעצות (ברמיזה לכך שכדאי להפסיק את ההריון ועדיף לעשות כך שעה אחת קודם).

החודש היה אוגוסט, הרופאים הקבועים שלי היו בחופשה בדיוק בשבוע הזה ולכן מיהרתי להפגש עם מי שמכבי קבעה לי תור לאותו יום בלילה כי היינו לקראת טיסה.
יושבים ב10 בלילה במרפאה חשוכה של רופא כלשהו והוא אומר לנו ״אני לא מכיר מקרים של CMV בהריון שהסתיימו בטוב, אתם חבר'ה צעירים ומשכילים ויש לכם תינוקת בבית.
תוכלו לנסות שוב בעוד שנה.
הכי קל להפסיק הריון עד שבוע 12… אבל תתייעצו עם זיהומולוג״.
חזרתי הביתה בבכי שאת ההריון נפסיק, עם המחשבה של איך חיים עם זה לעזאזל, ושאת הטיסה נבטל הרי איך אפשר לטוס לחו״ל ולהנות עם עובר שתיכף לא יהיה איתנו. 

באותו לילה מצאתי את הקבוצה המדהימה הזאת וקראתי לדעתי את כל הפוסטים שהיו בה.
פתאום קצת אור.
על הבוקר צלצלנו לפרופ׳ אמיר שאמר לנו לא לבטל כלום ושנבוא אליו הביתה עוד היום בערב.
הפרופ׳ העריך שההדבקה הייתה כ-9 שבועות לפני הכניסה להריון ושהסיכוי שלנו לתינוק בריא די טוב אולי רק ירידה בשמיעה … משם כל השאר היסטוריה.

נפגשנו עוד עם פרופ׳ פרדו שצייר תמונה פחות אופטימית אבל אמר שהמעקב שנקבל כל כך טוב ואם תהיה בעיה בהמשך נדע – שהריון כזה לא מפסיקים אם הכל נראה תקין לאורך הדרך.

בינתיים רופאת הנשים שלי,שעובדת במרפאה להריון בסיכון ופוגשת עשרות מקרים כאלה יום יום, חזרה מהחופשה ושפכה אור על המצב וגם הסקירות היו טובות.

אז כן עברנו שבועות מורטי עצבים עד המי שפיר, השלילי אגב… התכחשתי להריון, לא רציתי להיקשר ועדיין חיכיתי לכל סקירה כדי לשמוע שהכל תקין.
וכן, השתגעתי אחרי הלידה עד לבדיקת שמיעה שנכשלה בפעם הראשונה אבל מסתבר שזה היה בגלל המכשור.
וחיכיתי בקוצר רוח לקבל את התשובות של בדיקת השתן….
הילדה בריאה!

זאת הזדמנות לפרגן לרופאים הנפלאים שהיו שם בכל מיני נקודות בדרך ורק שפכו עוד ועוד אור פרופ׳ יעקב אמיר, פרופ׳ יוסף פרדו, ד״ר חגית קליגר וד״ר יזהר ארז. 
ותודה לאל שיש את הקבוצה הזאת! תמשיכו לעדכן ולספר את הסיפורים שלכן זה נותן כל כך הרבה כח 💜