עד בערך שבוע 25, עברתי הריון סטנדרטי לחלוטין. סיימתי ובהצטיינות יתרה את כל בדיקות ההריון הרגילות ? גם הסקירות וגם דיקור מי השפיר, הכל יצא תקין. שמחתי מאוד לגלות שהפעם יש לנו בן. קראנו לו ג'בארון מאחר והרופא בסקירות העריך אותו כגבוה (קצת מצחיק בדיעבד, לתינוק שנולד 2.650 וגם היום ברור לי ששחקן כדורסל הוא לא יהיה)
חמישה שבועות לפני:
אני בשבוע 20 להריון, מתכננת לשירה את יום הולדת השנה שלה ובבוקר הקטנה קמה עם חום גבוה. אחרי שלושה ימים של חום שלא יורד, הגענו לרופאת הילדים שאמרה, הגרון אדום, אין מה להתרגש, וירוס וזה יעבור עוד יום/יומיים וזה מה שהיה.
בינתיים אני מספרת לחברות בפייסבוק ששירה עם דלקת גרון וישר יוצרת איתי קשר יעל, חברה ורופאה מדהימה ששאלה אותי אם נבדקתי בהריון לcmv.
לא היה לי שמץ של מושג על מה היא מדברת והלכתי לראות את בדיקות הדם שעשו לי בתחילת ההריון. בבדיקות ראיתי שאני שלילית ומעולם לא נדבקתי בנגיף. יעל אמרה לי לחכות שבועיים/שלושה ולבקש מרופא הנשים שלי הפניה לבדיקה חוזרת לcmv.
קבעתי תור לרופא, ביקשתי ממנו את ההפניה, ותוך כדי תקתוק על המחשב להוציא לי אותה, הוא שואל אותי למה סתם להיות בחרדה כל ההריון.
באותו רגע לא התייחסתי לזה וגם לא באמת ידעתי על מה הוא מדבר.
עשיתי את בדיקת הדם וכעבור כמה ימים, נכנסתי למחשב וראיתי שהתוצאה חיובית. למזלי הטוב בכלל לא נכנסתי לאינטרנט לחפש מידע על cmv, אלא התקשרתי חזרה ליעל, שהפנתה אותי לחברה משותפת בשם רויטל, שעברה בעצמה הריון עם cmv. רויטל הפנתה אותי לפרופ' אמיר.
עוד באותו ערב התקשרתי אליו ולמחרת כבר היינו אצלו.
פרופ' אמיר נחמד ואופטימי ומנחה אותנו מה לעשות הלאה.
אני לא באמת יודעת להגיד לכם מה הרגשתי. אני חושבת שפשוט הדחקתי את המחשבות, השתדלתי לא לחשוב על הרע מכל ובכלל, לטובה או לרעה, הייתי בשבוע כ"כ מתקדם, שכל העסק הזה לא היה ממש בידיים שלי.
המשכתי את מעקב ההריון הרגיל אצל רופא הנשים שלי וממנו הייתי מקבלת גם את ההפניות לבדיקות על סמך ההמלצות של פרופ' אמיר. זו היתה הרגשה קצת מוזרה
להגיע אליו עם כל הבקשות האלה, אבל בתכלס, בלי להחליף מילה בנושא. הוא מעולם לא התעניין, לא שאל, רק טכנית נתן את מה שביקשתי.
את כל התקופה הלא פשוטה הזו, אני מעבירה תוך כדי עבודה מאוד אינטנסיבית, שמתחילה כבר בשש בבוקר, כדי להספיק לסיים מוקדם ולצאת לקחת את הקטנה מהמשפחתון. כמעט כל האנשים סביבי ידעו והיו שותפים למה שאני עוברת. הרגשתי שעוזר לי לספר. הסברתי להם שזה אולי מלחיץ, אבל הכל צפוי להיות בסדר, זה גם עזר לי להרגיש שזה מה שהולך להיות.
סקירה מכוונת ראשונה עשיתי בשבוע 30 באופן פרטי אצל פרופ' מלינגר. הוא היה מקסים, הסביר לנו קצת על ההיסטוריה של מעקב הcmv ומאוד הרגיע אותנו.
הוא מצא באולטרסאונד לולאות מעיים מורחבות, אבל לא התרגש, אמר שזה כנראה מעיד על כך שהעובר אכן נדבק. אמר לנו שאם אכן תהיה הדבקה במי השפיר, שנמשיך לבוא לסקירות באיכילוב.
קבעתי דיקור לשבוע 32 אצל פרופ' ליפיץ ומאחר וזה שבוע מתקדם שבו כבר צריך לעשות את הדיקור במקום בו יש חדרי לידה, הדיקור התבצע בבית החולים מעייני הישועה. ליפיץ היה מקסים גם הוא ומאוד מרגיע. יומיים אחרי הדיקור הוא התקשר להגיד שהתשובה חיובית. איפשהו, זה לא הפתיע אותי. אולי בגלל פסימיות, אולי בגלל התוצאה אצל מלינגר, אבל ציפיתי לתשובה חיובית.
מכאן המשכתי לmri שדווקא סיבך את העניינים. היו בו ממצאים, שגם התייעצות עם נוירולוגית ילדים, לא נתנה תשובה חד משמעית. היא אמרה שלא מדובר בפגיעה קשה, אבל יחד עם זאת, לא באמת ידעה להגיד לנו מה המשמעות ואם יש אחת כזו. רמזה שאפשר לעשות עוד mri כדי לראות אם משהו ישתנה ואם ישתנה, אולי כן יש משמעות, אמרה שאפשר גם לפנות למומחית בצרפת שתפענח גם היא את הmri.
קבעתי תור לmri נוסף, יחד עם זאת, גם מהתייעצות עם פרופ' אמיר וגם מהסקירה לאחר מכן שהיתה תקינה, הבנו שאין צורך לפנות למומחית הצרפתיה והכל צפוי להיות בסדר.
אני כבר בשבוע 35 בערך, מכשיר הmri לא תקין וכל מספר ימים מתקשרים לדחות את התור ולקבוע לי חדש.
ממש עם תחילתו של שבוע 38, אמורה להיות הבדיקה, אבל יום קודם בצהריים מתחילים צירים.
בערב אני כבר בחדר לידה, עוד חושבת שאין בשעה כזו למי להתקשר כדי לבטל את התור. בצורה לא ממש מפתיעה, אני מקבלת כרבע שעה אחרי הכניסה לחדר הלידה טלפון נוסף שמבקש לדחות את התור. בשמחה כבר אמרתי להם, שאין בו יותר צורך, אני יולדת.
ב.25.8.13 בשעה 23:00 עידו נולד, פצפון ומהמם.
כל הבדיקות לאחר הלידה חוזרות תקינות ולאחר ההתאוששות וההפנמה של עוד תינוק בבית, אני מתחילה להיות פעילה יותר בקומונה בתפוז, עד שיום אחד מיכל יוצרת איתי קשר לשאול שאלה שקשורה לעבודה שלי ומשם התחילה הפעילות המשותפת שלי איתה ועם ואן שהובילה להקמת העמותה.
כיום עידו בן 5, מעקבי ה-CMV כבר מאחורינו ואם לא הייתי מתעסקת בתחום, אף אחד לא היה יודע שהוא נולד עם CMV.
