היריון ה-CMV של קרן

אספר את הסיפור שלי. מקווה שיתן קצת אור לאותן בחורות שמתמודדות כרגע עם מה שהתמודדתי איתו בעבר.
אני נדבקתי בשבוע 7 (שליש ראשון) וגיליתי על ההדבקה רק בשבוע 19!!! (קצת בורות שלי וקצת חוסר מודעות של הרופא המטפל שהיה לי בנושא).
לכן, לא קיבלתי טיפול כי היה מאוחר מדי…
טופלתי במעקבים על ידי דוקטור פרדו. תמיד חיפשתי תקווה, מילה טובה ומשהו "חיובי" להישען עליו. לצערי, לא קיבלתי אותן.
הרופאים מצידם מאוד מנסים לשמור על עצמם (בצדק, אסור להם להבטיח דבר) ותמיד יתנו לך את שני צידי המטבע. כך גם לי היה, וכן, נתנו לי גם את האופציה להפלה.
לא צריך לומר שהקרקע מתחתייך נשמטת. הכל שחור. ואת נשאבת לתהום עמוקה מאוד. החלטתי להמשיך ולקחת את הסיכון הכרוך. שאם יעלה משהו בבדיקות, נתמודד. בחירה קשה כך או כך. במיוחד כשמדמיינים בטן גדולה ועגולה ותנועות אינסוף.
בבדיקת מי שפיר העובר יצא חיובי לצערי. שוב נפלתי בסטטיסטיקה. איך?! איך זה קורה לי?! למה אני?! התהום נפערת מחדש.
וכך העברתי חצי הריון נוראי. המון בכי. מצב נפשי ברצפה והרבה מאוד פחדים.

כל 3 שבועות סקירה מכוונת מוח ולחץ מטורף. MRI מוח לעובר בשבוע 32 ועוד סקירת מוח מלחיצה בשבוע 36 ועדיין, לא מבטיחים לך שהילד יצא "בסדר".

אסיים ואומר- הבן שלי נולד בשבוע 37. חיובי לcmv ואסימפטומטי (ברוך השם). הילד הכי מדהים שיכולתי לבקש!🐣
היום בן כמעט שנתיים ואנחנו במעקבי בדיקות שמיעה פעם או פעמיים בשנה עד גיל 5.
ההריון היה נוראי, אפילו טראומטי ומלא בחרדה.
ברגעי המשבר הכי גדולים שלי, הייתי פה, נעזרתי, פרקתי, התייעצתי ואני זוכרת שמה שרק חיפשתי היא מישהי כמוני. שיודעת בול את מה שאני עוברת. שמבינה.
אז את שם שקוראת, שנמצאת אי שם למטה במקום הכי נמוך שיש. את לא לבד! תיעזרי, תשאלי, ואני מקווה שהפוסט הזה יתן לך קצת אור בתוך החושך❤️
שיתוף ב facebook
שיתוף בפייסבוק
שיתוף ב whatsapp
שיתוף בוואטסאפ
שיתוף ב email
שיתוף במייל
שיתוף ב print
הדפסה

השאירי תגובה:

דילוג לתוכן