בחיים לא חשבתי שאצטרך לעשות דיקור מי שפיר פעמיים בהריון אחד…
הכל התחיל בשבוע 17 בהריון עם דורין.
שעתיים אחרי בדיקת מי שפיר שעברה חלק, נכנסתי לאפליקציה של כללית לבדוק תוצאות של בדיקות דם שגרתיות וכל מה שעניין אותי היה לבדוק את התוצאה של הבדיקה ל- cmv. התשובה יצאה חיובית ומגוון רגשות- פחד, חרדה ועצב השתלטו עליי.
רגע לפני שאני ממשיכה בסיפור האישי תנו לי לספר לכם קצת על cmv cmv זה וירוס שמפחיד נשים הריוניות. הוא מועבר ברוק, בהפרשות ונדבקים ממנו בדרך כלל דרך ילדים שהולכים לגן. לרוב לא תדעו שנדבקתן בו כי התסמינים דומים לשפעת או למחלת הנשיקה ויש כאלו שבכלל לא מופיעים אצלן התסמינים, כמו במקרה שלי.
לנשים בהריון הוירוס מאוד מסוכן, בגלל הסיכון שהעובר עלול להידבק והוירוס יכול לגרום לנזקים חמורים (פגיעות מוחיות, חירשות, עיוורון ועוד דברים שלא עלינו).
הסיכוי שהוירוס עובר לעובר משתנה בהתאם לשלב ההיריון בו האישה נדבקה בו, כאשר בשליש הראשון יש כ- 35% סיכוי שהעובר ידבק ואלו היו הסיכויים שלי.
ובחזרה לסיפור שלי: כ-7 שעות מהרגע שגיליתי שנדבקתי – 7 שעות לחוצות מאוד, מלאות מחשבות שליליות.
7 שעות בהן ניסינו להבין מה זה אומר בדיוק ומה הדין לגבי ההריון, דרך ד"ר גוגל שהלחיץ והראה שחורות ודרך הקבוצה של העמותה בפייסבוק שנתנה תקווה, הגענו לזיהומולוג שהסביר ונתן מידע על הסיכויים ללדת ילד בריא. הסיכויים היו הרבה יותר טובים ומרגיעים.
במהלך הייעוץ, הזיהומולוג המליץ שנבדוק את המי שפיר שעשיתי באותו היום ל- cmv כאשר זו אינדיקציה ראשונית שאומרת אם העובר נדבק או לא. בד"כ מבצעים בדיקת מי שפיר בין השבועות 21-22.
תוצאות הבדיקה של המי שפיר יצאו שליליות, נרגענו, הרגשנו תקווה, התלבטנו אם לעשות מי שפיר נוספים גם בשבוע 21 והחלטנו שלא נוכל להיות רגועים אלא אם נעשה דיקור נוסף של המי שפיר לבדיקת cmv.
התוצאה של הבדיקה הזו כבר יצאה חיובית – הרגשתי שחרב עליי עולמי, התקווה שבאותו הרגע הייתה, נעלמה.
באותם ימים בין המון הבכי, התלבטויות, חרדות והמחשבה של למה אני, הבנו שאנחנו צריכים להתעמק יותר בנושא ולהבין את ההשלכות של המשך הריון עם עוברית שנדבקה ב- cmv ואם זה משהו שאנחנו יכולים להמשיך להתמודד איתו במהלך ההיריון ואחריו כמשפחה.
פנינו לגורמים מקצועיים שונים ודיברנו עם אימהות שעברו ועוברות את זה כשלחלקן יש ילדים אסימפטומטיים ולחלקן סימפטומטיים עם בעיות שמיעה.
בגלל שההדבקה התבצעה בשליש הראשון של ההיריון הנתונים אמרו שאם נחליט להמשיך עם ההיריון יש סיכוי של כ-10% שיתגלה משהו בעוברית שבגללו נרצה וימליצו לנו על לידה שקטה.
בנוסף, יש סיכוי של כ- 7.5% לבעיות שמיעה שאותן ניתן לגלות רק לאחר לידה על כל הספקטרום- החל מירידה קלה והפיכה באוזן אחת ועד חירשות מלאה שהינה נדירה מאוד, כאשר בעיות שמיעה יכולות להתפתח עד גיל 6.
היו לנו פחות משבועיים להחליט אם אנחנו רוצים להמשיך עם ההיריון או להתמודד עם מה שיהיה כשיגיע הרגע. הבנו שהסיכויים ללדת ילדה בריאה הם גדולים והחלטנו שאנחנו מעדיפים להמשיך עם ההיריון בידיעה שיש סיכוי שבמהלכו נצטרך להפסיק אותו אך עשינו כל מה שהיה אפשר ולא ויתרנו על ילדה בריאה בלי שקיבלנו אינדיקציה לפגיעה. אם יתגלו בעיות שמיעה אחרי לידה נוכל להתמודד איתן.
לאורך ההיריון עם אי הוודאות שהשתלטה על חיינו, בין כל העצב והפחד שמרנו על אופטימיות זהירה והאמנו שלהריון הזה יהיה בסופו של דבר סוף טוב ונצא עם ידיים מלאות.
דורין, נולדה ב- 21.5.21 אחרי הריון תקין והיא אסימפטומטית.
יש עוד דרך ארוכה לפנינו של בדיקות מעקב עם המון מתחים וחששות בין בדיקה לבדיקה, אך דורין פה, היא קיימת והיא מתנה גדולה!
לא כל גניקולוג מפנה נשים לבדיקה. המלצה של מומחים בתחום היא לעשות בדיקת דם ל- cmv בכל חודש, כבר החל משלב הניסיונות להיכנס להריון.
אז מה אפשר לעשות כדי לשמור על עצמנו כמה שיותר ולא להידבק?
כדי למנוע הדבקה, בני זוג שבהריון או מנסים להיכנס להריון צריכים להימנע ממצבים בהם יש סיכוי שיגעו בהפרשות או רוק של ילדים קטנים. כלומר: אין לחלוק מאכלים, כלים, שתייה או מגבות עם הילדים. אי אפשר לנשק ילדים באזור הפנים או ביד ולשטוף ידיים אחרי כל מצב אפשרי של מגע רוק או הפרשות.
האם זה אפשרי? זו שאלה כבר לפוסט אחר.
מכל הידע שצברתי בהריון הבנתי כמה אין מספיק מודעות לוירוס הזה. 4%-1% מנשים בהריון ידבקו בנגיף ה- cmv לראשונה בחייהן במהלך ההריון. חלק מהנשים אולי עושות בדיקת דם לזה במהלך ההריון כחלק משגרת בדיקות הדם, איך אינן מודעות להשלכות של הידבקות בוירוס. לוירוס יש המון סוגים של מוטציות ולכן גם נשים שיש להן נוגדנים צריכות להיות מודעות לסכנה מהדבקה. לא כל הרופאים המטפלים בנשים בהריון יש להם את הידע לתת ולהסביר בנושא ולכן מחוסר ידע ממליצים על הפלה ונשים שאין להן מסביבן את התמיכה הנכונה עלולות לקבל את ההמלצה הזאת. יש הבדל בין נשים שמטופלות בצפון לבין מרכז הארץ. המון נשים משלמות מכיסן ולא מהקופה על הבדיקות, כי כמות הרופאים המומחים היא מצומצמת והם עובדים בביה"ח שלא שייכים לקופה הרלוונטית לך או באזור מגורים אחר.
בחרתי לשתף בסיפור שלנו כדי להביא לידיעה של כמה שיותר נשים וגברים המתכננים להיות הורים ושתהיה להם את היכולת ואת הכלים להימנע מהמצב שאנחנו חווינו ואולי כך להביא לשינוי במשרד הבריאות.