היריון עם CMV במרבית המקרים לא יוגדר כ"היריון בסיכון" ומהלך הלידה אינו שונה מכל לידה אחרת, אך יש לעדכן את הצוות כי יש הדבקה או חשד להדבקה ב-CMV.

חשוב לדעת, כי במקרה של לידה לאחר היריון עם CMV קיים פרוטוקול סדור של בדיקות שהומלץ על ידי מומחים בתחום, שיש לבצע במהלך השהות בתינוקייה.
בלשונית פרוטוקולים- אבחון, טיפול ומעקב תוכלו לקרוא על הפרוטוקולים שנמסרו לנו מבתי החולים השונים. באחריות היולדת לוודא לפני הלידה כי הפרוטוקול רלוונטי.  

החשיבות בביצוע הבדיקות בסמיכות מרבית למועד הלידה נובעת, בראש ובראשונה, מהצורך להתחיל לטפל בתינוק בהקדם במקרה שמתגלים בבדיקות ממצאים היכולים להעיד על כך שהתינוק הוא סימפטומטי.
כמו כן, ביצוע הבדיקות עוד במהלך השהות בתינוקייה חוסך בירוקרטיה רבה הכרוכה בקביעת תורים, קבלת טופסי 17 והגעה לבית החולים מספר פעמים בשבועות הראשונים לחיי התינוק.

הבדיקות שמוודאות אם יש לתינוק CMV מולד:  

יש חשיבות גדולה לביצוע בדיקות אלו בשבועיים הראשונים לחיי היילוד. לאחר פרק זמן זה, לרוב לא יהיה אפשר לקבוע בוודאות אם מדובר בהדבקה תוך-רחמית או שמא בהדבקה שהתרחשה במהלך הלידה או לאחריה.

בדיקת רוק – מתבצעת בחלק מבתי החולים ונותנת תשובה אמינה רק במקרה שהיא שלילית, ומשמעותה היא שהעובר לא נדבק. יתרונה של בדיקה זו הוא בפשטות איסוף הדגימה.
תשובה חיובית, המעידה על הידבקות, יכולה לנבוע גם כתוצאה ממעבר בתעלת הלידה וגם כתוצאה מהנקה, ולכן היא אינה ודאית.
במקרה של תשובה חיובית לבדיקת הרוק, יש להקפיד גם על ביצוע בדיקת שתן.

בדיקת שתן – נותנת תשובה אמינה וסופית לשאלה אם התינוק נדבק במהלך ההיריון, והיא מתקבלת כעבור ימים ספורים מאיסוף הדגימה. אולם, להבדיל מבדיקת הרוק, לעתים קיים קושי טכני באיסוף דגימת השתן ליילוד.

תשובות לבדיקת השתן:
תשובה שלילית – משמעה שהתינוק לא נדבק בנגיף. היא חותמת את סיפור ההיריון עם CMV ולאחריה אין יותר סיבה לדאגה בגלל הנגיף.
מרגע הלידה, התינוק הוא ככל התינוקות, ולהדבקתו לאחר הלידה לא אמורה להיות השלכה ארוכת טווח.

תשובה חיובית – משמעה שהתינוק נדבק במהלך ההיריון.
במקרה שבו בדיקת השתן חיובית, יש לבצע לאחר הלידה מספר בדיקות:

בדיקות דם – ספירת דם ותפקודי כבד.

אולטרסאונד מוח – מבוצעת על ידי רדיולוג מומחה בילדים.

בדיקת קרקעית העין – מבוצעת על ידי רופא עיניים על מנת לשלול ממצאים המתאימים לזיהום מולד.

בדיקת Bera לשמיעה (abr) – בדיקת שמיעה הבודקת את תגובת גזע המוח לגירויים קוליים. תוכלו לקרוא בהרחבה על הבדיקה בלשונית השאלות והתשובות.

תשובות לבדיקות שלאחר הלידה והמשך מעקב

כאשר כל הסקירות המכוונות לנגיף במהלך ההיריון היו תקינות, צפוי כי גם באולטרסאונד המוח וגם בבדיקת הראייה לאחר הלידה יהיו תוצאות הבדיקות תקינות.
קיים סיכון לבעיות שמיעה, שאותן לא ניתן לאתר בבדיקות ההדמיה במהלך ההיריון.

בדיקות תקינות –
כאשר הבדיקות לאחר הלידה תקינות, התינוק יוגדר כא-סימפטומטי וצפויה לו התפתחות נוירולוגית תקינה.

יחד עם זאת, בתינוק שהוגדר לאחר הלידה כא-סימפטומטי יכולה להתפתח בעתיד פגיעת שמיעה, ועל כן, ילדים שנדבקו ב-CMV בהדבקה תוך-רחמית ימשיכו במעקב של זיהומולוג ילדים ומעקב שמיעה בשנים הראשונות לחייהם.

במספר בתי חולים ממשיכים בשנה הראשונה גם במעקב של נוירולוג ורופא עיניים.
תוכלו לקרוא על ההבדלים בפרוטוקול המעקב של בתי החולים השונים בדף פרוטוקולים- אבחון, טיפול ומעקב.

בדיקות שאינן תקינות –
במצב שבו מתגלה פגיעה בשמיעה, גם אם מדובר בפגיעה מבודדת ללא כל סימן אחר לזיהום, בהמלצת הזיהומולוג התינוק יחל בטיפול תרופתי בתרופה בשם וואלגנציקלוביר, שהוכחה כיעילה מאוד בעצירת ההידרדרות בשמיעה ובמקרים מסוימים אף בשיפור השמיעה שנפגעה בשל הנגיף [4].

יש מקרים שבהם מתגלה באולטרסאונד המוח ממצא בשם LSV. בעבר סברו המומחים שהממצא מעיד על היתכנות לפגיעת שמיעה עתידית, ואותם תינוקות היו מקבלים טיפול תרופתי שנועד למנוע את הידרדרות השמיעה. כיום, השיפור באמצעי ההדמיה הביא לכך ש-LSV נמצא אמנם בקרב שיעור גבוה מהתינוקות הנולדים, אולם במעקב אחריהם לא נצפתה עלייה בשכיחות של פגיעות השמיעה. לכן, במרבית המקרים, תינוקות אלה לא יקבלו טיפול תרופתי.

בחלק מבתי החולים בארץ מטפלים בוואלגנציקלוביר על פי פרוטוקול הטיפול של פרופ' דיוויד קימברלין מאוניברסיטת בירמינגהם באלבמה, חלוץ הטיפול התרופתי ב-CMV מולד בעולם, ובמסגרתו יש לקבל את התרופה פעמיים ביום במשך חצי שנה.

חלק אחר מבתי החולים נוהג על פי פרוטוקול הטיפול שנבנה בעקבות עבודתו רבת-השנים של פרופ' יעקב אמיר, שהיה בין הראשונים בעולם להרחיב את הטיפול בתרופה למשך השנה הראשונה לחיי התינוק, במינון של פעמיים ביום בשלושת החודשים הראשונים ופעם ביום במשך תשעה חודשים נוספים.

 תוכלו לקרוא על התרופה בלשונית השאלות והתשובות.