05/11/2018

העמותה מארחת את פרופ' שלמה ליפיץ

פרופסור שלמה ליפיץ הינו אחד המומחים המובילים בארץ ובעולם במעקב ובליווי נשים שנדבקו במנהל המכון להדמיה ברפואת נשים ורפואת העובר, באגף נשים ויולדות בבית החולים על שם שיבא. וזאת משנת 1991 cmv ובנוסף מנהל את המרפאה הייחודית של זיהומים בהיריון, ובעיקר של נשים שנדבקו בפרופ׳ ליפיץ מכהן כפרופסור מן המניין בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב ועוסק ומוביל עבודותיו, בשיתוף עם צוותו, פורסמו במיטב העיתונים הגינקולוגיים.

כאשר בדיקת מי השפיר מבוצעת בזמן (לפחות 7 שבועות ממועד ההדבקה ולפחות בשבוע 21 מלא), תשובה שלילית מבטיחה בסבירות מאוד גבוהה שהעובר לא נדבק. יש מקרים בודדים בהם בכל זאת יש עדות לאחר הלידה להמצאות הנגיף בשתן, כלומר בכל זאת היתה הדבקה, אבל מנסיוננו במקרים אלו , כשהדיקורים היו שליליים, לא היתה עדות לפגיעה בילדים.

אנחנו יודעים היום שנשים שהיתה להן מחלה קלינית משמעותית, כלומר מחלת חום קשה, סיכויי ההדבקה של עובריהן משמעותית גבוהים הרבה יותר מאשר נשים שהיו א סימפטומטיות. בנוסף, לא מדובר בוירוס אחד, אלא בזנים שונים שכנראה יש הבדלים בינהם. גורם חשוב שלישי האם תהיה הדבקה או לא, הוא השבוע בו נדבקה האם. ככל שההריון מתקדם יותר, סיכויי ההעברה לעובר גבוהים יותר, אולם לשמחתנו, במצבים אלו, הסיכון לפגיעות יורד, כלומר, הדבקת העובר בשליש ראשון מתרחשת בשכיחות קטנה יותר מאשר הדבקה בשליש השלישי, אבל חומרת הפגיעות ושכיחותן גבוהה יותר.

ידוע בהריון אנו ממליצים לבצע באופן רוטיני סקירה מוקדמת בשבוע 14 עד 16 וסקירה מאוחרת בטווח השבועות 20-24. כאשר יש עדות בדיקור מי שפיר להדבקת העובר (בדרך כלל התשובה מתקבלת סביב שבוע 22), אנו ממליצים בנוסף לסקירות הרוטיניות לבצע סקירות מכוונות. סקירות אלו מבוצעות אחת ל3-4 שבועות ובהן נסקרים האתרים בהם הוירוס עשוי לבוא לידי ביטוי או לפגוע, בעיקר במוח העובר. לדוגמא, בסקירה מכוונת אין צורך לסקור את כפות הידיים ולראות שיש 5 אצבעות, כי זה נעשה בסקירה הרוטינית ועל זה הוירוס אינו משפיע. לעומת זאת, יש לסקור היטב את מוח העובר מכיוון ששם יכולים להיות הממצאים שעלולים לגרום לעיקר הנזק ליילוד. כהשלמה לבדיקות האולטרסאונד מומלץ לבצע בשבועות 32-33 להריון בדיקת MRI למוח העובר

הדבקות סביב ההתעברות (הדבקה המתרחשת כ6-8 שבועות בטרם ההתעברות ועד כ6-8 שבועות לאחריה) מלווה בשיעור נמוך יחסית של הדבקת העובר. מנסיוננו בתל השומר, מדובר בשיעור הנמוך מעשרה אחוזים להדבקת העובר, אולם במידה ויש עדות שהעובר נדבק, סיכוני הפגיעה הם כמו אלו של הידבקות בשאר שבועות הטרימסטר הראשון.

הלידה אינה שונה. כאשר מגיעים לחדר לידה יש לידע את הצוות שמדובר בעובר שנדבק בCMV במהלך ההריון על מנת שצוות מחלקת היילודים ידע על כך ויוכל לבצע את הבדיקות המתאימות לאחר הלידה ואם יש צורך לטפל ביילוד.

בישראל קיימת מודעות גבוהה יותר לנושא הCMV, כפי שקיימת מודעות גבוהה יותר גם לבעיות אחרות העשויות להיות בהריון, כמו נשאות ההורים למחלות גנטיות שונות. מבחינה זו, ישראל מתקדמת יותר מאשר מרבית הארצות בעולם. הדבר נובע כנראה הן ממודעות גבוהה יותר של המערכת הרפואית והן של הנשים ההרות עצמן.

כאשר יש עדות להדבקת העובר, הסיכונים הם במספר היבטים.

1. גם אם כל בדיקות ההדמיה תהיינה תקינות (אולטרסאונד וMRI), בעיקר כאשר מדובר בהדבקות במחצית הראשונה של ההריון, עדיין לא ניתן לאבחן מי מהיילודים יסבול מבעיות שמיעה ומה תהיינה חומרתן של בעיות השמיעה. לשמחתנו במרבית המקרים, לא מדובר על פגיעות קשות המתבטאות בחרשות דו צדדית, אלא במיעוט קטן של המקרים.

2- קיים סיכון מסויים שממצאים לא תקינים אצל העובר יתגלו רק בשלבי הריון מתקדמים לדוגמא, רק לאחר בדיקת הMRI, המבוצעת בשבוע 32 להריון ואז יהיה צורך להתמודד עם הפסקת הריון מאוחרת. למזלנו שיעור המקרים הללו הוא קטן.
רצוי לבצע את הסקירות ואת הייעוצים בהתאם, אצל רופאים המנוסים במעקבים אחרי נשים בהריון עם הדבקה בCMV.

הטיפולים מתחלקים לשניים.
1. טיפולים בזמן ההריון- היתה מחשבה שניתן יהיה לטפל בנשים שנדבקו בהריון בCMV בתרופות כמו אימונוגלובולינים, בשלב זה, המידע אינו מוצק , לכן לא שכיח ולא מקובל לטפל במהלך ההריון.
2. טיפול בילוד לאחר הלידה- לא מטפלים בכל יילוד שנולד עם עדות להדבקה בCMV, אלא רק בקבוצה מסויימת של ילדים סימפטומטיים,או כאלו שבהם יש גם עדות לממצאים הדמייתיים לאחר הלידה או עדות לפגיעה בשמיעה.
הטיפולים מורידים את שיעור וחומרת הפגיעות במערכת השמיעה.

וירוס הCMV עשוי להשפיע על הגדילה, אבל מדובר יותר בגדילת העובר ברחם. מנסיוננו, האטה בגדילה תוך רחמית כממצא בודד ללא סימנים אחרים אצל העובר, לא הראו פגיעות רבות יותר אצל הילודים. האטה בגדילה שמתרחשת לאחר הלידה של יילוד שנולד במשקל תקין, לא בהכרח קשורה להדבקה בCMV.

הדבקות המתרחשות בשליש הראשון להריון בעלות פוטנציאל לפגיעה שכיחה יותר בעוברים. אומנם שיעור ההדבקה של העובר בשליש הראשון הוא בסביבות 20-30 אחוז, אולם אלה מבין העוברים שנדבקו, יש לעקוב אחריהם בקפדנות יתרה. הפגיעות המשוייכות לוירוס הCMV, הן בתחום השמיעה, ראיה, התפתחות, למידה ועד כדי שיתוק מוחין (C.P) . שיעור הפגיעות הכולל בהדבקות בשליש ראשון הינו סביב 15%. אולם כאשר בדיקות ההדמיה לאורך ההריון תקינות ( אולטרסאונד וMRI), עיקר הבעיות המשוייכות לCMV הן בתחום השמיעה ומתרחשות בסדר גודל של כ15-18אחוז. הדבקה שמתרחשת בשליש השלישי להריון, כמעט ואינה מלווה בשום נזקים לעובר וליילוד

המלצתנו כיום לבצע את דיקור מי השפיר מכיוון שעבודות מחקר שונות שהתבססו רק על מעקבים הדמייתיים, הראו שיעילות המעקב אחר הממצאים (בעיקר באולטרסאונד) היתה הרבה פחות טובה מאשר באותם מקרים שהיה מידע האם העובר נדבק או לא נדבק במהלך ההריון. יש לציין שבזמן הדיקור נלקחת גם בדיקה גנטית כך שמקבלים מידע גם באספקט זה. אכן יש נשים שמסרבות לבצע דיקור מי שפיר וההתייחסות אליהן, כאילו העובר נדבק מבחינת ביצוע בדיקות האולטרסאונד והMRI.

אין חשיבות גדולה היכן יולדים מכיוון שהפרוטוקולים של בתי החולים במקרה של מי שפיר חיובים די דומים. היתרון בבתי חולים כמו בתל השומר, שיש מכון שמיעה. בדרך כלל הבדיקה לא מבוצעת ביום הלידה, אלא לפי קביעת תור ע"י מחלקת הילודים. ישנה אפשרות לקבוע תורים לבדיקות בתל השומר גם אם לא ילדת בבית החולים בהתאם להפניה וטופס 17

דילוג לתוכן